"מען ברויך צו וויסען אז מען איז נישט אין דער היים"

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' (לג, א).

פעם אחת עבר צדיק אחד בימי בין המצרים דרך העיר גור, ונכנס להרה"ק השפת אמת זי"ע לקבל פניו.

ושאלו השפת אמת מהו סיבת נסיעתו דרך פה, והשיבו הצדיק שכך היה גם מנהג אבותיו הק' ליסע בימים האלה ממקום למקום לזכר החורבן וגלות השכינה. נענה השפת אמת ואמר בזה"ל "מען ברויך צו וויסען אז מען איז נישט אין דער היים" (צריך לדעת שאין אנו בבית- כשכוונתו על בית המקדש ששכינתא בגלותא), כי דרכו בקודש היה שלא נסע לשום מקום חוץ לצורך גדול מאד.

שיח שרפי קודש - בין המצרים