מי גולה אע"פ שלא חטא?

וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה (לה, יא).

פעם נכנס בחור לכ"ק אדמו"ר הפני מנחם מגור זצ"ל, שאלו הרבי מה הוא לומד, וענה מסכת מכות. שאלו, היכי תימצי שאדם לא הרג נפש ואעפ"כ חייב גלות? הבחור התמהמה בתשובתו, ענהו הרבי, זו גמרא מפורשת (מכות יא.) תלמיד שגלה מגלין רבו עמו.

עוד שח ה"פני מנחם" זצ"ל בענין זה, הרי אמרו בגמרא (תענית כג:) או חברותא או מיתותא, א"כ למה חברו אינו גולה עמו. ותירץ שחבר צריך לגלות מעצמו ואין צריך לצוות עליו, וחבר שצריך לצוותו אינו חבר. עוד תירץ שהגמ' אומרת שם מכאן שלא ישנה אדם לתלמיד שאינו הגון, לפי שאם יגלה יצטרך לגלות עמו. אבל בחבר לא טוב יש לחוש שאם יגלה עמו יגרר אחר מעשיו ויתקלקל, שאין טוב להתחבר עם רוצח.

דף על הדף (מכות י.)