מה עשו צדיקים בכסף שקיבלו ממחללי שבת-בפהרסיא
וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וגו' (כה, ו). וברש"י דבר אחר מה שניתן לו על אודות שרה ושאר מתנות שנתנו לו, הכל נתן להם שלא רצה ליהנות מהם.
ונראה לי להביא סמך למה ששמעתי מכ"ק מורי חמי הרב הצדיק מופת הדור המפורסם מרן ר' ישעי' מקערעסטיר זצוק"ל שרבו הגה"ק מליסקא בעהמח"ס אך פרי תבואה זצללה"ה היה מדקדק שלא ליקח לעצמו מעות של מחללי שבת בפרהסיא, וכן הי נוהג אחריו כ"ק מו"ח הרה"צ הנ"ל, שהיה מלקט ומברר איזהו מעות לעצמו ולביתו, ומעות מאנשים כאלו היה נותן לערלים למשל חוטבי עצים ושואבי מים או להאפאטעק (=רוקח) וכדומה.
וסמך לזה הדבר מהרש"י הנ"ל, הרי דאברהם אבינו ע"ה לא הי רוצה ליהנות מהמתנות שקיבל מפרעה מאבימלך לעצמו, ונתן כל זה לבני הפלגשים, והנה כל זה רק לבני עלייה צדיקים ואנשי מעשה, אבל ראיתי בני עלייה והם מועטים ולאו כל אדם יוכל לעשות כן להחמיר על עצמו נגד רצון כזה, ובפרט בחורים עניים שצריכין חיזוק ללימוד תורה לא צריכין לעשות חומרא זו.
וכן מצינו סמך בקרא בפר' לך שאמר אברהם אבינו למלך סדום אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך, שלא רצה ליהנות ממעות אנשי סדום הרעים, מ"מ אמר בלעדי רק אשר אכלו הנערים וכו', הרי דהוא בעצמו לא נהנה מחמת חומרא, אבל לנערים שלו הותר ליהנות ממעות סדום, וה"נ בנידן זה דנערים הלומדים בישיבה בודאי אין להחמיר להם.
מצאתי בחומשים של הגה"ק מקאמארנא זצללה"ה בפרשת תצא באוצר החיים בד"ה משורשי המצות אשת יפת תואר וכו', באמצע הדיבור כתב וז"ל: "אבל לא ימכרנה בכסף, שלא ליקח מרשעים אלו כסף, וכן ראיתי אצל צדיקים אמיתים שהי רשעים גמורים נותנין להם מעות, והיה משליכים את המעות לבית הכםא והוא מטעם זה, אבל רשעים שאין מכיר כלל אין מזיק כלל עיי"ש.
חתן ישעיה (להגה"צ ר' ישראל אברהם אלטר לנדאו אבד"ק עדעלין,
