מה אמר הרה"ק האבני נזר כשאסרו עליו הרופאים להתפלל וללמוד בליל יום הקדוש
אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וגו' (כג, כז).
בספר "מלכות בית דוד" בו נקבצו קורות חייו של הרה"ק רבי דוד מסאכאטשוב הי"ד מסופר על עינויו תחת המגף הנאצי בשנות הזעם, והוא עודו בגיטו לאדז' שבפולין. וכה מתואר שם:
"באותו בנין בו התגורר רבינו הקדוש, התגורר גם הרב טרייסטמן הי"ד – מרבני לודז'. רבינו גר בקומה התחתונה, והרב טרייסטמן גר בקומה העליונה. הנאצים חיפשו אחר הרב טרייסטמן, אבל בשעת חיפושיהם אחריו בביתו – נקלעו לקומה התחתונה בה גר רבינו..."
"הקלגסים הארורים שמחו פשוט על השלל הרב אשר הזדמן לידיהם, והחלו לענות את רבינו בעינויים קשים. הם גזזו את זקנו הלבן היורד לו על פי מידותיו, השחיתו את פניו, ואף כבלוהו והיכוהו מכות נמרצות. אלא שרבינו לא התפעל מכל זה, ולכשהלכו להם המשיך בעבודת השי"ת כדרכו בקודש כמימים ימימה..."
"ימים מספר לאחר יום עינויים זה, סיפר רבינו למקשיבים לקולו כדברים הללו: זקני בעל ה"אבני נזר" זי"ע סיפר לי פעם את שאירע עמו בשחרית ימיו, והוא אברך צעיר סמוך על שולחן חותנו השרף מקאצק זיע"א, כי פעם חלה מאד ורותק למיטתו... בהגיע ערב יום הכיפורים החמירה מחלתו, ולפיכך אסרו עליו הרופאים להתפלל וללמוד כליל בכל אותו לילה קדוש... תארו לעצמכם, גאון וקדוש כמוהו, חתנו של השרף מקאצק זיע"א, לא יתפלל ולא ילמד כלל בליל "כל נדרי"...
אולם אמר לי זקני הקדוש כי לא נתעצב כלל אל ליבו, ורק חשב לעצמו כי בעצם הרי כל מגמת חייו היא לעשות את רצון הבורא יתברך, ואם רצונו של הבורא הוא שלא יתפלל ושלא ילמד, מוכן הוא בשמחה לקיים את רצונו..."
"אף אנו כך", אמר הרה"ק רבי דוד מסאכאטשוב הי"ד אל מקורביו, "אם רצון הבורא יתברך שנחיה כך בשפל המדריגה – נקיים את רצונו בשמחה..."
