מדוע נמנע מרן ה'חפץ חיים' לקחת את הלולב לבית הכנסת ולנענע בהלל
בימי מלחמת העולם הראשונה, התגורר ה'חפץ חיים' זי"ע בעיר סְנוֹבֶסְק שברוסיה. עקב המלחמה ברוסיה נותר מחסור עצום באתרוגים ובלולבים. לאחר מאמצים מרובים, עלה בידי אחד מיהודי העיר להשיג לולב ואתרוג יחידים, והוא מיהר להביאם לבית ה'חפץ חיים'.
ה'חפץ חיים' שמח עמם מאוד, נטל את ארבעת המינים בביתו עם שחר ויצא בהם ידי חובה. ברם, על אף הפצרות בני הבית והיהודי שהביאם לו אחרי טירחה מרובה, סירב לקחתם לבית הכנסת ולנענע בהם בשעת אמירת ההלל כתקנת חכמים.
כששאלוהו לטעם הדבר, השיב: "בשלמא בנטילה, יכול כל הקהל לצאת ידי חובתו באותם ארבעת המינים אחרי, אבל לנענועים באמירת הלל, ישנה אפשרות רק לי לבד לנענע כשכולם רואים, הרי זה עלול לגרום צער ליהודים אחרים, שיזכרו כי אין בידם לקיים כראוי את תקנת חז"ל.
על כן סבור אני כי כדאי לי לוותר על הנענועים בבית הכנסת לעיני כל הקהל, הלא הנענועים בקריאת ההלל אינם אלא מנהג קדום וקדוש, ואילו לגרום חלישות הדעת ליהודים, יש בזה חשש לכמה עשין ולאוין מדאורייתא!...
