מדוע נכתבו מחשבותיו של פרעה בשירת הים
בשירת הים נאמר (שמות טו, ט): "אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי".
נשאלת השאלה: לשם מה צריך לכתוב בשירה מה פרעה, האויב, חשב בלבו לעשות לבני ישראל? בשירה צריך לכתוב איך נבקעו המים, איך בני ישראל עברו ביבשה, ואיך המצרים טבעו. למאי נפקא מינה מה פרעה חשב בליבו?
ובכלל, שואלים: למה הקב"ה סייע ביד פרעה לרדוף אחרי בני ישראל, וחיסל אותו רק בים? למה הקב"ה לא עצר אותו מיד בהתחלה, שבכלל לא יוכל לרדוף אחרי בני ישראל?
אומר הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א: התשובה היא, שהקב"ה רצה להראות לעם ישראל שאין לו צורך לעצור אותו שם. בכוחו להמתיק מר במר. הוא יבוא אליכם ושם תהיה הישועה! הוא יגיע לים, ותהיו במצב שנראה כ'אבי אבות המרה', שיא הצרה, אין לאן לברוח! פרעה מאחורה והים מקדימה... ודווקא שם, במצב הזה, תבוא הישועה הגדולה. דווקא במקום שנראה הצרה הכי גדולה, במקום שנראה שאין שום פתח הצלה – שם יהיה פתח ההצלה: הים ייבקע, עם ישראל יינצלו והמצרים ינוסו לקראתו ויטבעו.
מחשבותיו של פרעה נכתבו בשירה כדי שנתבונן שאך כפסע היה בין בני ישראל למוות, והקב"ה לימד אותם ואותנו שהוא יכול להושיע גם באופנים שכלל לא עלו על דעתנו. לאחר מעשה התברר שכל המחשבות שפרעה חשב אודות מטרת הרדיפה שלו אחרי בני ישראל היו עורבא פרח, והרדיפה שלו הייתה לתכלית אחרת לגמרי: לקרב אותו אל עונשו.
טוב לחסות בה'! עלינו לשים את מבטחנו בו, ולזכור שגם במצב שנראה הגרוע ביותר – גם שם אין מעצור בעדו מלהושיע.
