לימוד התורה – סגולה לפתיחת שערי פרנסה

בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ (כו, כו).
דברים נפלאים בפסוק זה כתב הרה"ק הרה"ק מדזיקוב זי"ע בספרו אמרי נועם: יש לומר על פי אמרם ז"ל (פסחים סח, ב) הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם, ופירשו בספרים אשר 'לכם' רומז על פרנסה, ובזכות קבלת התורה ממשיכין פרנסה לכל ישראל, כי אם אין קמח אין תורה (אבות פרק ג משנה יז), וצריך כל אחד מישראל לזכות לשתי שלחנות שהוא קמ"ח תור"ה העולה עצר"ת בהתכללם יחד בכולל אחד.
והענין מה שעל ידי התורה נמשך פרנסה, הגם שהם דברים רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב, ואיך שייך אשר על ידי התורה יתעורר שפע ופרנסה, הלא כל דבר מעורר בשרשו. אך הענין הוא על פי דברי הגאון מו"ה רבי יונתן אייבשיץ שכתב לאשר בדרך הזה שוים המה, כי מצינו אצל חמדת ממון (קהלת ה, ט) אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, וכמו כן בתורה הקדושה כל מה שאדם לומד מתרבה חשקו עוד יותר, ולא תשבע נפשו לעולם. וכיון שהם שוים באיזה דרך, הגם שהם רחוקים, שזו חמדת הקדושה וזו חמדת גופניות, עכ"ז הוא על דרך אמרם ז"ל אצל ריש לקיש (ב"מ פד, א) התם קרו לי רבי והכא קרו לי רבי, כדאיתא בספרים, על כן התורה מנענעת השורש להשפיע שפע רב גם בגופניות. וזהו שהבטיח לנו 'בשברי לכם מטה לחם', הגם באם חלילה תראו צוק העתים ודוחק פרנסה, עכ"ז תבטחו אשר על ידי קבלת התורה בחג השבועות יפתחו שערי פרנסה על ידי התורה.
וזהו 'וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד', רומז על עשרת הדברים, על דרך דאיתא בתיקונים (דף יא ע"ב) נגע בבת וכלל בה כל היו"ד, היינו, על ידי קבלת עשרת הדברות. 'וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם', שתחזירו שפע פרנסה, ומפרש הכתוב הטעם מה שיש בכח התורה הרוחנית להשפיע גם בגופניות, הוא מחמת 'בַּמִּשְׁקָל וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ', מחמת שהם במשקל אחד בזה אשר לא ישבע כסף, על כן בכח התורה להשפיע ג"כ טובות עולם הזה אמן עכ"ד הנפלאים.
ענהו הרבי בצחות: היו צדיקים כגון הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע שפירשו את התוכחה בדרך המלצה לטובה, ובין היתר פירשו את הפסוק (ויקרא כו, כט) 'ואכלתם בשר בניכם' בתור סימן ברכה, כי הילדים ינהיגו ביתם בכשרות בדרך התורה ולהורים מותר יהיה לאכול בשר בניהם מה שהם מבשלים כי הוא כשר. גם אתם מקיימים את הפסוק בתור סימן ברכה, כי אתם אוכלים בשר בניכם מה שהם משאירים.
וסיים בחיוך: אך זה רק סימן ברכה, ומתי תהיה הברכה עצמה? כאשר אתם בעצמכם תבואו לטיש!