לא שמרו שבת – ונעלמו הדגים מן הנהר...
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (יג, יז).
עינו של מרן הרה"ק רבי יהושע מבעלזא פקוחה היתה על כל סביביו, ומשנתקל באחד החורג מן המסגרת נהג להזהירו בתחילה בדברים רכים, ואם לא הועילו דבריו לא היסס לנקוט קו של יקוב הדין את ההר ולמצות את עומק הדין.
בעיר גריידונג ששכנה על גדות נהר, התפתח המסחר בדגים טמאים שמרובים היו בנהר זה, שלל הדיג היה רב, והסחורה נשלחה לכל רחבי המדינה ואף מחוצה לה. המסחר המסועף גרם לכך שסוחרי הדגים היהודים החלו לחלל את השבת בעטיו של מסחר זה, בא הרב מגריידונג למרן והתלונן בפניו ששוב אין הוא יכול להבטיח את שמירת קדושת השבת בעירו. אמר לו המהר"י סע הביתה ובשבת תדרוש ותזהיר בשמי את אנשי העיר שלא יזלזלו בכבוד שבת קודש.
שב הרב לעירו דרש ברבים על חומר האיסור של חילול שבת, והזהירם בשם מרן. הסוחרים לא אבו לשמוע להטפת המוסר, והתעלמו מאזהרתו.
מיד לאחר מכן נעלמו לפתע הדגים מן הנהר, ושוב לא הופיעו וממילא נפסק כל המסחר.
ובענין זה פירש רבינו המהר"י הכתוב בפרשתנו (הובא בלקט אמרי קודש) "כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי", היינו אם יארע להם איזה בקשה בצרכיהם, אז באים אלי שאתפלל עליהם, אבל מה כתיב בתריה "וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו" היינו שיתנהגו כשורה בענין שמירת שב"ק.
