כשהאדמו"ר מבלאזוב נבחן על ההוראה אצל הגה"ק רבי מאיר אריק זצ"ל
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' וגו' (יג, ג).
סיפר כ"ק האדמו"ר מהר"י מבלאזוב זצ"ל, שבצעירותו שלחו זקינו הרה"ק ה"צבי לצדיק" מבלאזוב זי"ע לעמוד בכור המבחן על יו"ד אצל הגה"ק רבי מאיר אריק זצ"ל אב"ד טארנא, ולקבל ממנו הורמנא, ואמר לו שלא יגלה לו יחוסו כי רצה שיבחנו היטב, ואכן כן עשה, וכששאלו רבי מאיר אריק לשמו אמר "ישראל שפירא" ותו לא, ואכן בחנו היטב ונתן לו הוראה.
אח"כ דבר עמו גם בעניני חסידות, באמצע שיחתם הפליט האדמו"ר מבלאזוב כשגגה היוצא, ואמר 'זקיני' הבני יששכר, ויהי כשמוע זאת רבי מאיר אריק, שאלו תיכף איך מתייחס להבני יששכר, ומיהו אביו וזקינו? ובאין ברירה גילה לו שהוא נכד הרה"ק מבלאזוב - והיות שהיה אז בתחילת חודש אייר, שאלו רבי מאיר אריק שיאמר לו איזה דבר תורה וגימטריא שאמר זקינו בחג הפסח העבר.
ואמר הנכד האדמו"ר מבלאזוב, שזקינו אמר בשנה זו: בעל הגדה מביא הכתוב "וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים" (דברים כו, ח), וממשיך "אלו עשר מכות שהביא הקב"ה על המצרים במצרים ואלו הן דם צפרדע וגו' רבי יהודה היה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב".
ויש לדקדק בדבריו, א. כפל הלשון 'אלו' עשר מכות וכו' ו'אלו' הן? ב. רבי יהודה היה נותן בהם סימנים וכו' מה חידש בר"ת זה, הלא ביד כל אחד לעשותו?
וביאר ה"צבי לצדיק", שהכתוב "ויוצאנו ה' ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמורא גדול ובאותות ובמופתים" בגימטריא "דם צפרדע כנם ערב דבר שחין ברד ארבה חשך בכורות" חושבנא דדין כחושבנא דדין. וזה שאמר 'אלו עשר מכות', רצה לומר עצם המכות, ו'אלו הן' הנרמזים בפסוק, חשבונם שוה. אולם, כפי החשבון יש ת"ס יתרים בעשר המכות על הפסוק.
לזה אומר רבי יהודה אע"פ שהתנא מזכיר המכה האחרונה בשם "מכת בכורות", מ"מ תיבת "מכת" אינו נכנס בכלל החשבון, ואמר רבי יהודה סימן על החשבון שיהיה מכוון והוא הר"ת דצ"ך עד"ש באח"ב, והכונה שאות ב' האחרון הוא ב'כורות, היינו בלי הוספת תיבת "מכת" (שגימ' ת"ס), ואז מכוון הגימטריא הפלא ופלא.
רבי מאיר אריק זצ"ל נתרגש מאוד למשמע אזניו, וקרא לנכדו ואמר לו: אני מאמין באמונה שלמה שהחשבון הוא מכוון, אבל בכל זאת אני רוצה שתעשה החשבון על דף ואחר זמן שגמר החשבון הכריז הנכד בשמחה לזקינו: זיידע ס'פונקט!
