כך גרם מרן ה'שפע חיים' מצאנז ליהודי לחזור לכור מחצבתו
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד (ו, ד).
כ"ק אדמו"ר השפע חיים מצאנז זצ"ל נסע פעם אחר מלחמת העולם השניה למאנטריאל לשם איסוף כספים לשלוח לדייטשלאנד עבור הפליטים, והגיע למאנטריאל עם הרכב בשעות לפנות בוקר, ולא ידעו מקום אכסנייתם, ועבר שם אחד שהיה נראה כגוי גמור שהלך בראש מגולה, והנהג ר' דוד אבערלענדער עצר אותו ושאל אותו בשפת האנגלית היכן הוא כתובת פלוני, וההוא הראה שאינו מבין שפתו.
אמר לו הרבי שישאל את ההוא בשפת האידיש, ואכן ענה על שאלתו. לאחר מכן שאל ר' דוד הי"ו את הרבי זי"ע מהיכן ידע שההוא יהודי, שהרי נראה היה עליו כגוי גמור.
אמר לו הרבי: הנה הכפור שורר כאן בחוץ, וכולם הולכים בראש מכוסה, וכשראיתי איך שהוא הולך בראש מגולה, הבנתי שהוא יהודי...
*
לאחר שסיפר ר' דוד העובדא ברבים, ניגש אליו אחד מהנאספים ואמר לו כי הוא אותו היהודי, ולאחר המלחמה שנאבד לו כל משפחתו החליט בנפשו כי פורק עול לגמרי, ושוכח הוא מיהדותו, ובאותו היום שהלך ברחוב, וניגש אליו אחד והתחיל לדבר עמו בשפת האידיש, אף שחזותו אינו מוכחת עליו כי הוא יהודי, והסיק מכך כי א"א להעלים את יהדותו, וזה עורר בו זכרונות מבית אבא, והחליט לשוב לצור מחצבתו, וב"ה הוא הקים דור לתפארת.
הרי שאף ללא דיבור במישרין של אותו צדיק, גרם למהפך בחייו של אותו יהודי שנשבה.
