כח הפסק של המהרש"ג
אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ (כה, לו).
מספרים על המהרש"ג [=הגאון רבי שמעון גרינפלד זצ"ל], שבימי נעוריו חידש הרבה על דרך הפלפול והחידוש, אבל אחר כך היה לימודו בעומק הפשט וסברא ישרה. הוא היה מתלמידיו של הגאון בעל ה'מהר"ם שיק' זצוק"ל, פעם העירו לו על איזה פסק שהוציא ש'הפרי-מגדים' בספרו כותב היפך זה, השיב להם המהרש"ג "תאמינו לי שדברי מורי ורבי ה'מהר"ם שיק' הם בעיני כמו דברי הפמ"ג, ואעפ"כ אם יוצא לי מסוגיית הש"ס דלא כוותיה, הרי אני נוקט ופוסק כמו שיוצא לי לפי הבנתי...
בזמנו נחלקו הפוסקים על איזה עסק מסוים אם יש בו חשש איסור רבית, והמהרש"ג פסק דאין בו משום רבית, ואילו הגה"צ רבי אהרן ישעיה פיש מהאדאס זצוק"ל בעל ה'פרח מטה אהרן' סבר לאסור, ומכיון שהוא היה מתיר היו הרבה אנשים משקיעים בעסק זה ע"פ פסקו, ואכן הרויחו רבות והצליחו ועשו פירות.
לאחר תקופה ממושכת הודה המהרש"ג לשיטת הרב מהאדאס שאכן הצדק עמו ונטה גם הוא לאסור, ומאז מי שהמשיך לעסוק בזה הפסיד פלאים, כמו שאמרו (ב"מ עא, א) "המלוה ברבית נכסיו מתמוטטין".
מעובדא זו אפשר ללמוד כח הלומד תורה לשמה שעד שהתיר לעשות אותו עסק היו יכולים להרויח, אמנם מאז שיצא מפומיה לאסור נעשה ונקבע האיסור, ומי שעסק בכך הפסיד. [ראה עובדא זו באריכות בספר נועם שיח' להגה"צ רבי אליעזר פיש זצ"ל אב"ד סאלקא נכד הרב מהאדאס זצ"ל עמוד קעא].
