יישוב עפ"י הנהגת מהר"א מבעלזא זי"ע שדחק לאכול כזית בשבת
וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ וגו' (ח, י).
אחז''ל (ברכות כ, ב) דישראל מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה, ופי' החת''ס בתשובה (או''ח סי' מ''ט) דר''ל דבזמן ברכתם של ישראל אוכל קמעא ומתברך במעיו ונמצא שנעשה שבע בפחות מכזית, ומ''מ מדקדקים על עצמן עד כזית ועד כביצה עכ''ד.
ואמרתי ביומא דהילולא של הצדיק הקדוש מהר''א מבעלזא זצוק''ל שראיתי שכל ימות החול צמצם מאוד באכילתו, ובשבת קודש רצה לאכול פת כשיעור, וע''כ דחק את עצמו והכניס אצבעו בפיו לדחוק את הפת בבית הבליעה, כי זולת זה לא היה יכול לבלוע, והיות שדקדק מאד להחמיר בשיעורין ע''כ לא נחה דעתו עד שדחק לאכול שיעור פת גדול.
וענין זה הוא כדברי רז''ל שהרי כתבתי בתורתי ואכלת ושבעת וברכת, והנה הצדיק נעשה שבע בפחות מכזית, וצדיק אוכל לשובע נפשו, ומ''מ מדקדקים עצמם לאכול עד כזית ועד כביצה דלא סגי בכזית אלא שחוששין להשיטות שנתקטנו הכזיתים, וע''כ אף שכזית הוא חצי או שליש ביצה מ''מ מדקדקים לאכול עד כביצה לחשוש להשיטות דכזית הוא כמו ביצה דהאידנא והיינו עד כביצה, והוא כשיטת הצל''ח בזה.
