יהא רגיל אדם לומר ליצרו: מה לך כי תרדפני תמיד
וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן (הפטורה - זכריה ג, ב).
כתב בספה"ק פלא יועץ (ערך אמונה): "הנה כי כן טוב לגבר שיזכור בפה ואל ישכח בלב וכפעם בפעם אמור יאמר העבד הישראלי, מה לך יצרי תמיד תרדפני יגער ה' בך השטן כי אני יהודי בן יהודי ואני מאמין באמונה שלימה במציאות ה' לנגדי תמיד ובהשגחתו פרטית בפרטי פרטות, וכי הוא משלם שכר טוב.
על כל דהוא דבר טוב מחשבה דבור ומעשה ועונש רע ומר על כל דהוא דבר רע אפילו על שיחה קלה ועל כל מחשבה רעה. הנה כי כן ראוי לי לעשות כך וכך ולהתנהג בדרך זה באופן זה ולמשוך ידי ולהזהר ולהשמר מזה וזה עד שיהא זך וישר פעלי במחשבה דיבור ומעשה לא ימצא בהם נפתל ועקש כדי שלא תהא אמונתי כוזבת ככה אעשה ולא אשנה. וכזאת וכזאת החי יתן אל לבו ויתמיד במחשבתו ויעמיק בה לארכה ולרחבה ללכת בשבילי אמונה והיו ידיו אמונה ידים מוכיחות כאשר היתה באמנה, אז טוב אמנה לזכות לחיי עולם הבא למנוחה נכונה ועיקר הכל לעשות נחת רוח לפני שוכן מעונה".
