טעם נפלא שלא להוכיח עם הארץ
הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (יט, יז).
י"ל בדרך צחות הנה חז"ל דרשו (ב"מ נט.) על הפסוק 'ולא תונו איש את עמיתו', עם שאתך בתורה ובמצוות, רק אותו אל תונו, ואפשר גם עמיתך לדרוש על דרך זה, דהחיוב תוכחה הוא רק למי שעמך בתורה ומצוות.
אבל לכאורה לעם הארץ יש יותר מה להוכיחו, רק מכיון דדרשינן הוכח תוכיח אפילו מאה פעמים (ב"מ לא.), י"ל דבעם הארץ אינו כן דהא כל זמן שמזקינים דעתן מוטרפת עליהן (קינין סוף פ"ג), ואם לא ישמע בראשונה, באחרונה בודאי לא ישמע, ויעבור על כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כן מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע (יבמות דף ס"ה וערש"י שם), ורק לעם שאתך בתורה ובמצוות תוכיח אפילו מאה פעמים, ולא תשא עליו עי"ז חטא דיהיה דבר הנשמע לבסוף, כיון שת"ח כל זמן שמזדקנים דעתם מתיישבת וישמע.
