מדוע בחר ה'משנה ברורה' טעם למאכלי חלב משום שלא הספיקו לשחוט
טעמים רבים ניתנו למנהג אכילת מאכלי חלב בחג השבועות: זכר לשתי הלחם. ביום זה משו את משה ולא רצה לינוק, המלאכים שאכלו בשר בחלב, לא אכלו חלב מטעם אבר מן החי. גבנונים ועוד.
מכל ההסברים בחר ה"חפץ חיים" לבאר כזאת. וכה כתב המשנה ברורה: שמעתי בשם גדול אחד שאמר טעם נכון לזה, כאשר ירדו מן ההר לא מצאו מה לאכול כי אם מאכלי חלב, שהרי לבשר צריך הכנה רבה, לשחוט בסכין בדוק, לנקר, להדיח ולמלוח ולבשל בכלים חדשים, כי הכלים שבישלו בהם אתמול נאסרו. (תצ"ד י"ב)
משנה ברורה זה היה תמוה מאד על סבי, הגאון רבי דוד סומפולינסקי, שהרי מתן תורה היה בשבת, ז' בסיון (שבת פ"ז), וכי הם יכלו לשחוט?! ביקש מבנו, הג"ר אברהם זאב שישאל את הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך. רבינו השיבו תירוץ נפלא:
הגמרא שואלת אודות סדר הפרקים במסכת בכורות, מדוע פרק ראשון מדבר על בהמה טמאה - פטר חמור, ופרק שני בכור בהמה טהורה, הסדר היה צריך להיות הפוך, היה ראוי להתחיל בבכור טהור שקדוש קדושת הגוף? מתרצת הגמ' שחביב עלייהו דברי רבי חנינא, המסביר כי החמורים זכו בשל שסייעו לסחוב את שלל מצרים - כלומר חביבים עליהם דברי אגדה. (בכורות יג, ה).
אמר רבי שלמה זלמן: אותו דבר כאן, על פי האגדה מתן תורה היה ביום שישי - 'בשישה לחודש סיון, בשש שעות קיבלו ישראל את התורה - 'ויהי בקר יום השישי - ה' יתירה' - התנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר: אם ישראל מקיימין את התורה שניתנה בשישי מוטב ...' (פרד"א מ"ו, שבת פח) גם למשנה ברורה היו חביבים דברי אגדה ולכן הביא טעם זה.
