חרטומי מצרים נשאר אצלם מכת 'שחין' לעולם ועד והיו מסוגרים בבתיהם
וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין כִּי הָיָה הַשְּׁחִין בַּחַרְטֻמִּם וּבְכָל מִצְרָיִם (ט, יא).
דבר פלא קיבלו חז"ל, כפי המבואר בפרקי דרבי אליעזר (פרק מח) ובילקוט שמעוני בפרשת וארא (רמז קפד), כי כיון שלקו חרטומי מצרים בשחין – לא סרה מכה זו מהם לעולם ועד, ולפיכך מאז ואילך לא עמדו החרטומים יותר לפני פרעה.
וכלשון הרמב"ן בפסוק שם: "ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה – בושו והכלמו וחפו ראשם בהיותם מלאים שחין, ולא יכלו מלט נפשם, על כן לא באו בהיכל המלך, ולא נראו לפני משה בחוצות, והיו בבתיהם מסוגרים".
