ולא יהיה בבני ישראל נג"ף = שום חיסרון ב- ג'עזונט פ'רנסה נ'חת
וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֹּדֶשׁ (ח יט). וברש"י שלא יצטרכו לגשת אל הקודש. פירש בספה"ק אמרי נועם בדרך בדרך צחות, עפ"י דמסופר שאיש אחד בא אל המגיד מקאזניץ זי"ע, והאיש היה גביר, בריא אולם ובניו כשתילי זיתים ולא חסר לו כלום, ושאלו המגיד בשלומו, והשיב שאין חסר לו כלום, שאלו המגיד א"כ מדוע באת אלי, השיב לו: אמת הדבר שאין אני נצרך לכלום, אלא בקשתי היא, שרבנו יפעול בתפלתו שלעולם לא יהיה נצרך לבוא. וזהו "ולא יהיה בבנ"י נגף בגשת אל הקודש" היינו שביאתם לצדיק לא יהיה מחמת איזה נגף וחיסרון, וא"ת א"כ למה יבואו - מתרץ רש"י "שלא יצטרכו לגשת אל הקודש" לבקש שלא יצטרכו לבוא מחמת צער עכ"ד.
ויש להוסיף, דהנה ידוע אימרת העולם דגפ"ן ראשי תיבות ג'עזונט פ'רנסה נ'חת, וזה הנרמז בפסוק ולא יהיה בבני ישראל נג"ף - לא יהיה לעם ישראל שום חסרון בנג"ף בגשת בני ישראל אל הקודש כשירצו להכנם אל הצדיק להתברך.
