"וָאס הֵייסְט – וָאס מְטוּהְט?! מְ'דֶערְצֵיילְט דֶער נִסִּים פוּן יציאת מצרים!!"
וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל אַתְּ פְּתַח לוֹ.
היה זה בערוב ימיו של הגאון רבי יהודה גרינוואלד זצ"ל, רבה של סאטמר ובעל 'זכרון יהודה'.
בעיצומה של עריכת הסדר ועבודת הקודש הנלהבת בסיפור יציאת מצרים, כרע גופו החלוש של רבי יהודה והוא התעלף מרוב מאמץ.
נבהלו בני הבית מאוד, ורצו להזעיק רופא, הרופא – מר וייס היה יהודי רחוק משמירת תורה ומצוות שהתגורר בסמיכות לרבי יהודה.
בתוך זמן קצר הופיע הרופא והחל לבדוק את הרב.
ניסה הרופא למשש את הדופק בידו של רבי יהודה, ושאלו בשפת היידיש: "וָאס מַאכְט דֶער רָב"?
הביטוי האידישאי מתפרש כ'מה שלום הרב'? אך משמעותו המילולית היא 'מה עושה כבוד הרב'?
לשמע השאלה, הזדעזע רבי יהודה ומשך ידו מאחיזת הרופא:
"וָאס הֵייסְט – וָאס מְטוּהְט?! מְ'דֶערְצֵיילְט דֶער נִסִּים פוּן יציאת מצרים!!"
מה שאלה היא זו – מה אני עושה?! הלא אנו עוסקים כעת בעיצומו של סיפור יציאת מצרים!!
ותוך כדי דיבור פתח רבי יהודה פיו וכמעין המתגבר החל לנבוע בביאור נלהב למעשה יציאת מצרים, בהסבירו לרופא הרחוק מתורה, עד היכן הגיעה טומאת מצרים, ועד כמה היו אבותינו שקועים במ"ט שערי טומאה במצרים עד שריחם עליהם מלך מלכי המלכים וגאלם מעמק הבכא, והוציאם מעבדות לחירות.
דבריו הנלהבים של הגאון רבי יהודה חדרו עמוק בלבו של הרופא, הרהורי תשובה הציפוהו והנקודה הפנימית שבלבו התלהטה באש קודש.
בסיימו את הבדיקה הרפואית ביקש רשות להישאר בבית הרב להמשך הסדר ולחזות בעבודתו.
את שארית הלילה עשה הרופא בביתו של ה'זכרון יהודה' בדמעות זולגות, והביט בהתפעמות בעבודת הקודש של הרב.
מאז אותו לילה פיעמה רוח אחרת ברופא. הוא נעשה בעל תשובה גמור, עלה ונתעלה בתורה וביראה, והקים דורות ישרים, בנים ובני בנים יראים ושלמים הולכים בדרך ה'.
