התחיל את המו"מ בפרסום לאחר מכן בצנעה
וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ לֵאמֹר (כג, י).
בתחילת המשא ומתן בין אברהם לעפרון, מצינו כי הוא התנהל באזני בני חת לכל באי שער עירו, אך כאשר שילם אברהם לעפרון נאמר (להלן פסוק טז) "וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת", ולא הוזכרה נוכחותם.
אומר על כך בספר תורת רפאל לרבי רפאל ויכסלבוים בתחילה כשהעמיד עפרון פני נדיב, הוא עשה זאת בקול רעש גדול, הוא כינס את כל באי שער העיר שישמעו את גודל נדיבותו, אבל לאחר שהתחרט על פזיזות נדיבותו, המשיך לנהל את המשא ומתן עם אברהם בצנעה ע"י שליחים (ראה אוה"ח הק') ששלחם לסכם עמו את העניין בלי פרסום.
לכן נאמר בהמשך "ויען עפרון את אברהם לאמר לו" - לאוזניו בלבד.
