הרב שהרגיש על בשרו את דברי אדוננו הרמ"א
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם (כא, א).
הגה"ק "כוכב מיעקב" אבד"ק הרימלוב זצ"ל, סיפר שיהודי אחד תלמיד חכם אמר בגאות לב ובעזות, הנה מובא בשולחן ערוך ברמ"א (חו"מ הלכות דיינים סימן יז סעיף ג): כבר נהגו כל בתי דיני ישראל לאחר התלמוד, שמושיבין בע"ד וגם העדים כדי להסיר המחלוקת "שאין בנו כח להעמיד הדת על תילם".
אמר הנ"ל כי הרמ"א כשכתב את ספרו היה עדיין צעיר לימים, כי כל ימי חייו היה בן ל"ג שנים, ובגלל זה כותב שאין בנו כח להעמיד הדת על תילם, אבל אם אני אהיה רב אוכל להעמיד את הדת על תילו כמו שצריך.
השי"ת עזר ואותו יהודי מונה לכהן כרב העיר. עם כניסתו לתפקיד, החל לנהוג באומץ לב ובאסרטיביות, שופט בצדק וביושר. טרם חלפו שבעה ימים, והנה הוא מסתכסך עם קצב מקומי, לאחר שהטריף את בשרו. הדבר נודע לקצב, וזה מלא זעם וקצף הגיע בשבת קודש לבית הכנסת באמצע התפילה. ללא חת, ניגש אל הרב החדש, ובפני כל הקהל הכהו מכות אכזריות עד שעקר את שיניו. הקהל הרב שעמד סביב, פחד להתערב ולעזור לרב המותקף."
במוצאי שבת קודש נגש הרב החדש אל הארון הספרים בבית הכנסת, והוציא את ה"חושן משפט" ודפדף לסעיף הזה ונשק אותו, וכתב בצד המילים: "שאין בנו כח להעמיד הדת על תילם", "בדוק ומנוסה!!!".
