הקורא למפרע

סיפר הרה"ח ר' משה הערש ראזענבערג נ"י שפעם אחת בפורים שמע מרבו הרה"ק מווישאווע זצ"ל, שסיפר שהיה גביר אחד שנסע לאחד מבני הרה"ק מדזשיקוב (אמר, צו איינעם פון די דזשיקובער קינדער). כשהיה שם פעם בפורים חשב, הרבי מוציא אותי בקריאת מגילה מפני שאני נותן לו משלוח מנות גדולה, ובאמצע קריאת המגילה חשב שהרבי הקודם קרא יותר טוב ממנו (דער פריערדיגער האט שענער געלייענט).

כשהלך להפרד מהרה"ק, אמר לו הרה"ק, שמע נא, בני, (פארשטייסטו מיין קינד) הקורא את המגילה למפרע, פירוש, אם אחד קורא את המגילה לשם פרעון (ווייל ער באצאלט) לא יצא. והמשיך אחר כך, הקורא את המגילה למפרע, מי שאומר בשעת קריאת המגילה שהקודם לו, היינו הרבי שהיה למפרע, קרא באופן נאה יותר, גם כן לא יצא...

(שיח זקנים ח"ד, עמ' קיז)