הפעם הראשונה בה חייך הרה"ק מבעלזא זי"ע לאחר המלחמה הנוראה
הפעם הראשונה בה חייך הרה"ק מבעלזא זי"ע לאחר המלחמה הנוראה
מספרים, כמה חסידי גור מתל אביב עלו אל הרבי הרה"ק המהר"א מבעלזא זי"ע בליל הסדר. הם עמדו בצד בדחילו ורחימו והתבוננו בו. כל הקהל כולו מנה כמובן לא יותר ממספר מצומצם מאד של אנשים.
והנה הכריז הרבי מבעלזא 'קדש' תוך שהוא מביט על אחד מהם. מנימת הברתו של הרבי סבר אותו חסיד שהוא אומר 'קדיש' ומצווהו לומר קדיש. זה היה מוזר בעיניו אלא שעל הקדוש מבעלזא לא שואלים שאלות...
אמנם, עדיין היה מסופק בדבר. והנה אמר הרבי מבעלזא שוב 'קדש' שנשמע באזניו כ'קדיש', וכשחזר על כך הרבי מבעלזא בשלישית נעמד אותו חסיד בתמימות ואמר בקול: 'יתגדל ויתקדש שמיה רבה...'
לראשונה מאז נמלט מעמק הבכא התפשט חיוך גדול על פני הרבי ועד סוף הסדר היה בת שחוק שרויה על פניו.
