הסיבה שהנחש אורב לאדם יותר מכל החיות הרעות
וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב (ג, יד-טו).
כותב הג"ר יוסף שאול נטנזון ז"ל בעל ה"שואל ומשיב" בספרו "דברי שאול" (מהדורה רביעאה): מה שהנחש אורב לאדם יותר מכל החיות הרעות, נראה לעניות דעתי דהנה ראיתי בספר "קדושת לוי" בסוף הספר, בחידושי בנו מוה"ר מאיר ז"ל, שכתב במה שנאמר (שמות יא, ז) "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו",
דהנה כבר נודע מה שאמרו בירושלמי (ערלה פ"א ה"ג ) דמאן דאכל דלאו דיליה בהית להסתכל ביה, ולפי זה כל הבעלי חיים שמקבלין מזונותם על ידי האדם - הן מתביישין בפני האדם, אבל הכלב שהוא הקטן שבמקבלים, כמו שאמרו (שבת קנה, ב) שיודע הקב"ה שמזונותיו של הכלב מועטים, אם כן זה יוכל לחרוץ נגד אדם, על כן נאמר "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו ", היינו אף הכלב לא יחרץ. ודברי פי חכם חן.
ולפי זה נראה לי, דלכך חיות המדבריות הם יותר מסוכנים מהגדלים בעיר ובבתים, לפי שהגדלין בעי ר מקבלים מבני אדם, לא כן חיות המדבריות שהם רחוקים מהעיר, ודבר אין להם עם אדם. ולפי זה הנחש שכל מה שטועם אינו רק עפר, כמו שדרשו (סוטה ט, ב) על הכתוב "ועפר תאכל ", אם כן אינו מקבל כלום מבני אדם, ולכך הוא מזיק יותר, והאיבה גדולה מאוד. כן נראה לעניות דעתי. וזה שאמר הכתוב "ועפר תאכל כל ימי חייך - ואיבה אשית בינך ובין האשה", שזה גורם לזה.
