המסייע לחבירו בשעה שהוא עצמו דחוק - סגולתו רבה מאוד
וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' (ו, ה).
אחד מגדולי הסוחרים בפרשבורג נכנס לחדרו של מרנא ה"חתם סופר", וביקש את עזרת הרב. ומספר לו, שנקלע למשבר כלכלי ובא לבקש ברכה ועצה מהרב איך להיחלץ מהמצב. אמר לו ה"חתם סופר" מצבך ידוע לי, אך לא אוכל לעזור לך, יש לך אח עני ואביון, ואתה מתעלם ממנו. ענה הסוחר, יסלח לי כבוד הרב, אבל כרגע אין עסקי נותנים לי יכולת לעזור, אבל אם אצא מהמצר, בוודאי שאעזור לו.
ענה לו החת"ס, בפרשת השבוע אומר הקב"ה "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל", מה הפירוש המילה "וגם"? וכי מי עוד שמע את נאקתם. אלא, בשעה שבני ישראל נאנקו ונאנחו תחת עול מצרים, שמע כל אחד ואחד גם את אנקת אחיו, ולמרות השעבוד השתדל כל אחד להקל מעל סבלו של אחיו בכל יכולותיו. ובשכר שמיעה זו, שמע גם הקב"ה את אנחתם והושיעם. א"כ, עזור גם אתה לאחרים למרות מצבך הלא טוב, ובוודאי יושיעך ה' מכל צרותיך.
ובנו מרן הכתב סופר (שלהי פר' בהר) כתב בענין זה דברים נפלאים: אמרו (יבמות סג.) "כל המלוה לעני בשעת דוחקו" עליו הכתוב אומר (ישעיהו נח, ט) אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי. מעורר - הכתב סופר - על הלשון "בשעת דוחקו", הלא פשיטא שכל עני הוא במצב דחוק, ומפרש שבזה עוררו אותנו חז"ל שאם מלווה האדם לעני בשעה שדחוק גם לו - כך ש"בשעת דוחקו" מוסב על המלווה - ובכל זאת אינו קופץ ידו ומלווה לעני שדחוק ביותר ממנו, עליו הכתוב אומר אז תקרא וה' יענה" כלומר אז ישמע ה' תפלתו שיתפלל בעד עצמו שיעזור לו ה' וינצל מדחקו, ותפלתו תשמע בזכות שעזר לעני בשעה שהוא בעצמו היה דחוק בפרנסתו עכ"ד הנפלאים.
בענין זה מסופר על הרה"ק הפני מנחם מגור זצ"ל: געגועיו אל הצדקה היו שוקקים בנביעה תמידית, בלתי פוסקת. אף בימי חורפו, בהיותו שרוי במחסור, בשנים שבהן היה מטופל במשפחה ובצאצאים ופרנסתו היתה דחוקה - פיזר כספים רבים לכל נצרך והרעיף ממונו על גבאי הצדקה ששיחרו לפתחו.
מרגלא בפומיה בשם אביו האמרי אמת זי"ע על דברי חז"ל (יבמות סג, א) המשבחים את המלוה סלע לעני "בשעת דחקו" - שהכוונה בזה על המלוה לעני בשעת דחק הפרטית שלו, של המלוה [וכפ שהבאנו לעיל בשם הכתב סופר]. - ואכן קיים זאת הלכה למעשה.
חשקו הגדול אל הצדקה והחסד לא עזבו, והיה מפריש מלחמו הדל והעניק כספו לתמוך בדלי יכולת שאין ידם משגת. הממון לא תפס בעיניו כל ערך, זולת רצון הבורא שניתן לקיים באמצעותו. ראו בו מעין התגלמות מעשי הצדיקים שהתקשו לפרוש לתנומת ליל ביודעם כי עדיין מצויים תחת ידם כספים שלא פוזרו לאביונים.
במרוצת השנים סייעוהו מן השמים לפזר לצדקה ביד רחבה, וראו בעליל שמתקיימים בו דברי חז"ל (ב"ב ט, ב) "כל הרודף אחר צדקה, הקב"ה ממציא לו מעות ועושה בהן צדקה" כשמוקיריו ביקשו להנותו והמציאו לידו סכומים נכבדים, העבירם ללא היסוס עבור חלוקה למטרות צדקה. בכל פעם שכזו נתמלא שמחה עצומה. ויש שנענה להם באושר גלוי ואמר: "אכן באים אלי אנשים רבים המתלוננים שזקוקים הם לכסף, מה טוב שיש בידי לתת להם" (הפני מנחם ח"ב עמ' רח).
