המלמד שסטר מתוך ריתחא דאורייתא לבולשביק שהפריע ללימוד
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וגו' (כו, ג). וברש"י שתהיו עמלים בתורה.
סיפר המגיד מישרים הגאון רבי ראובן קרלינשטיין זצ"ל: בבריסק היה מלמד חשוב מאוד שרבי חיים זצ"ל שלח את ילדיו ללמוד דווקא אצלו, אותו מלמד בשעת הלימוד לא הגביה את עיניו, למד ולימד בטעם טוב ובגישמאק מיוחד. הגיע תקופה שהבולשביקים סגרו את תלמודי התורה, ונאלצו ללמוד במחבוא.
יום אחד גילה שוטר את מקום המחבוא בו למדו הילדים עם אותו מלמד, נכנס למחסן, תפס ילד אחד וניסה למשכו החוצה כדי לעצרו בגין לימוד תורה בציבור למען ישמעו וייראו...
המלמד לא הבחין בתחילה, אבל כיוון שהיה בלגן הגביה את עיניו, וראה שוטר מושך ילד, קם ממקומו בחמה שפוכה, מיהר לקראת השוטר, הכהו כמה מכות אגרוף, וקרא לו: 'חצוף'!
היה להם ממש נס, השוטר כנראה חשב שזה שד ממש, כי ברוסיה להכות שוטר זה סכנת עונש מוות מיידי, והנה הוא מקבל מכות הגונות, השוטר פשוט איבד את הביטחון העצמי, יצא וברח מהמקום, והילדים מיהרו להתפזר.
למחרת שאל אותו רבי חיים: תאמר לי, איך לא היה לך פחד, נכון היה לך נס, אבל איך עשית זאת, להכות שוטר מכות נאמנות.
השיב לו המלמד הצדיק בתום: כנראה שהרב לא שמע מה שהיה, היינו באמצע התוספות, הסברתי את התוספות, ממש באמצע.
ובדיוק אז, אותו שייגץ נכנס פנימה. וכי הרב שמע כזאת חוצפה להפריע באמצע התוספות?!...
