היכן מצינו בתורה שיוסף הצדיק התחנן לאחיו שירחמו עליו
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ, עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת (מב, כא).
כבוד קדושת מרן האדמו"ר הרה"ק רבי מנחם מנדל מוורקא דיבר בקודשו לבאר הפסוק 'אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו'. ורבו הדיוקים, ראשית היה לו לומר ולא שמענו אליו. ועוד היכן מצינו בתורה שיוסף הצדיק התחנן.
ויובן הפסוק על פי משל, אם נמצא אדם בלב הים ושם הוא נטבע ואין מי שרואהו, אזי צועק להשם יתברך שיצילו, אך באם הוא מרגיש באנשים סביבו הוא קורא להם שיצילוהו, ואם הוא בעל מדרגה גם אז מתפלל הוא לה' שיצילו.
ולפי זה יובן הפסוק "אבל אשמים אנחנו על אחינו שלא הצלנוהו אשר ראינו צרת נפשו" - ראינו מלשון 'בחרנו' כמו ה' לֹא רָאָה (איכה ג, לו), כי עוד בחרנו צרת נפשו, "בהתחננו אלינו" היה השכל מחייב שיתחנן אלינו שנעזוב אותו לנפשו, אך הוא לא עשה זאת, כי היה מאמין ובוטח בה' ולא שמענו ממנו שום בקשה, ואף על פי כן לא הצלנו אותו. עכ"ל.
