החזרת חתן ביום חופתו בתשובה ע"י קריאת שמו"ת
וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו יִרְחַץ בַּמָּיִם (א, יג).
שח הרה"ק השפע חיים מצאנז זצ"ל: סיפר לי יהודי מתושבי עיר סיגעט, כי ביום חתונתו שהתקיימה בערב שב"ק פר' ויקרא, נלווה אל אביו בלכתו להזמין את זקיני הקדוש בעל הייטב לב זצ"ל, להשתתף בשמחתו ולכבדו בסידור הקידושין. וזקיה"ק אמר לאביו, שיתענה גם הוא באותו היום, ואני אסייע לבנך החתן לעשות תשובה כדבעי.
וציוה על החתן לישאר אצלו, והושיבו על כסא סמוך אליו בעת שהחל להעביר הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום.
ויהי כשמעו את קול קריאתו של זקיה"ק, החל להיזכר מעצמו בכל מעשיו ומעלליו מעודו עד היום הזה במחשבה דיבור ומעשה, כולם נצבו לנגד עיניו אחת מהנה לא נעדרה, ואזי פרץ בבכי גדול ומקור דמעותיו נפתח.
ובהגיע זקיה"ק לפסוק "וקרבו וכרעיו ירחץ במים" ואמרם בנעימה חודרת, החל החתן לצעוק געוואלד בקול רם ונתעורר עד למאוד, עד שזקנתי הרבנית ע"ה ששהתה אז בקומה אחרת של הבית, נזדעקה לחדרו של זקיה"ק בהבינה כבר את הענין, ונכנסה החדרה ואמרה לו, חתן צא מפה ולך לך לביתך, אל תוסף לשמוע עוד פן יבולע לך.
