גם בין הכאה להכאה גודלת הריבית...
לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף וגו' (כג, כ).
באחת השנים הבחין הרב הבריסק (הגרי"ז) זצ"ל בערב יום כפור בשעת תפילת מנחה, כי גביר אחד, שהיה מוּכּר כמלווה בריבית, מכה בחזקה יתרה על לבו בשעה שהוא אומר: "על חטא שחטאנו לפניך בנשך ובמרבית".
הבין הרב, כי הרהורי תשובה עלו בליבו, והחליט לנצל שעת כושר זו, כדי למחות בו על מעשיו, ולהעמידו על חומרתם.
קרא לו, אפוא, ואמר: "לווידוי כזה בדיוק התכוון ישעיהו הנביא, בשעה שזעק 'עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה (ישעיה א, ה), באותו רגע בו המלווה בריבית מכה על לבו, הוא ממשיך לחטא, משום שגם בין מכה אחת לחברתה גדלה והולכת הרבית שהוא מקבל...
