גירסא דינקותא היא - עד ארבעים שנה
וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וגו' (לז, ג). וברש"י כל מה שלמד משֵם ועֵבר מסר לו.
דקדק מהרי"ט ז"ל בספר צפנת פענח, למה אמרו מה שלמד משֵם ועֵבר ולא מה שלמד מיצחק אביו. ומתרץ על פי מה דאמרינן בשבת דף כ"א ע"ב אי זכאי גמירתי' לשמעתי' מעיקרא וכו', נפקא מינה לגירסא דינקותא. ולפי שהשכחה מצויה בזקנים מסר יעקב ליוסף כל מה שלמד משם ועבר כשהי' גדול יותר מארבעים שנה, כדי שיהי' שמור ביד יוסף, שזה אפשר שישכח מעט, אבל מה שלמד יעקב בילדותו עם אביו דגירסא דינקותא היא לו, לא הוצרך לכך יעו"ש.
והנה מספרים על שיתה נאה שהיתה בין כ"ק אדומו"ר האמרי אמת זצוק"ל לאחיו הרב מפאביאניץ ז"ל, שאדומו"ר זצ"ל אמר בשם איזה ספר דגירסא דינקותא היא עד ארבעים שנה, ושאלו אחיו באיזה ספר כתוב זאת, והשיב אדומו"ר שהוא ראה זאת אחרי ארבעים שנה שלו, ולכך אינו זוכר איזה ספר.
וכפי הנראה היתה כוונת דברי קודשו לדברי המהרי"ט אלו.
