גזיר מספה"ק בית אהרן החזיק אותם בעת שביים

זקני ירושלים אינם יכולים לשכוח את אותם ימים טרופים, בעת מלחמת תש"ח, כאשר לאחר הכניעה של הרובע היהודי נלקחו לשבי כשלוש מאות יהודים מתושבי הרובע.

אליהם הצטרפו עוד כארבע מאות מאזורים אחרים, ששוכנו במחנה 'אום אל ג'אמל' ליד מאפרק שבירדן.

כהיום כן אז, הופרו הקודים הבינלאומיים. נלקחו ישישים בני שבעים ומעלה, ואף נערים צעירים בני שלוש עשרה. חלקם שוחררו לאחר שבוע ע"י הצלה"א.

רבות סופר על התלאות והסבל שהיו מנת חלקם של השבויים במשך כמעט שנה שלימה, בעודם חיים בתת תנאים תחת מגפם האכזר של הלגיונרים הירדניים שנודעו לשמצה.

לאחר שהם שוחררו וחזרו בחסדי שמים, היתה אחת השאלות שהופנו כלפיהם: כיצד החזקתם מעמד במשך כל התקופה הקשה, מה העניק לכם את הכוחות להתמודד?

לכל שבוי היתה את התשובה האישית שלו לענין. אך מרתק היה מאוד לשמוע את התשובה של קבוצת חסידי קארלין שהיו

בקרב השבויים. היו אלו הרה"ח ר' עקיבא גוטליב ז"ל, הרה"ח ר' בנימין אייזין ז"ל והרה"ח ר' אברהם הורביץ ז"ל שהיו יחד בשבי האכזר (אף הרה"ח ר' מאיר לייב שפירא ז"ל היה תחילה בין השבויים. למרות שהיה ילד בן 12, עקב גבהו התמיר סברו שהוא מבוגר, אך הוא שוחרר לאחר שבוע ע"י הצלה"א).

הקבוצה הקרלינאית החזיקה מעמד הודות לפיסת נייר – גזיר מתוך הספר הקדוש 'בית אהרן' שהושחל פנימה ממש בדרך אקראי, בהשגחה פרטית, יחד עם הטלית ותפילין של אחד השבויים.

למרבה הפלא היה זה בדיוק בקטע ב'בית אהרן' בפרשת השבוע 'ויצא' על הפסוק: "ויפגע במקום" שצריך להתפלל שבכל מקום שנמצאים שלא יהיה הלב חלוק על המקום... כי יש כאלו שכאשר הם נמצאים במקום מסוים שקשה לעבוד שם את הבורא, הם אומרים שהמקום גורם... ואילו היו במקום אחר היו עובדים את השם – אך זו טעות. כי הכל מאת השם, ואם האדם נמצא במקום זה, סימן הוא שעליו לעבוד את השם דווקא במקום זה.

גזיר ה'בית אהרן' הזה שהתגלגל אליהם באורח פלאי, הזרים בהם כוחות מחודשים, עידוד וחיזוק, במשך כל התקופה הנוראה

שהם חוו בבור שביים.

ואכן, סופר על ר' אברהם הורביץ ז"ל שהצליח להביא עמו אף כרך של גמרא, בו ישב והגה בהתמדה עצומה במשך כל התקופה.

(הרב י. טוורסקי - המבשר)