בשנת השמיטה לא היתה יוצאת בת קול
וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם (כו, טז). וברש"י בת קול מברכתו הבאת בכורים היום, תשנה לשנה הבאה.
ומקשים העולם, א"כ לא מת אדם מעולם דודאי נתקיים הבת קול, ולעולם יחיה האדם?
ותירץ מרן הלב שמחה י"ל, עפ"י דברי האור החיים הק' שדקדק בפרשתנו מלשון הכתוב בביכורים "אשר ה' אלקיך נותן לך - פירוש לפי ששייר ה' לו חלק בארץ, והוא שנת השמיטה, דכתיב ובשנה השביעית וגו' שבת לה', לזה בא דברו הטוב שאינו מצווה אלא על זמן הנתינה לך שהם שש שנים, אבל שנת השמיטה אין בה הבאת ביכורים לפי שאינם שלו, אלא מופקרת לכל", וא"כ ב' שנים אין בת קול יוצאת תשנה לשנה הבאה.
