בנ"י הבטיחו לאדום שהענן לא ינמיך את ההרים במדינתם

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה וגו' רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה (כ, יט).
בכת"י הרה"ג החסיד ר' יוסף אברהם אלחנוביץ ז"ל מו"צ בלודז' (הנמצא בישיבת "נזר ישראל" בת"א) ראיתי שהביא כאן שכאשר אדמו"ר בעל השפת אמת מגור זצ"ל למד עם בניו הפסוק כאן, פירש להם, דהנה בני אֱדוֹם טענו, שכיון שלפני בני ישראל הולך הענן שמנמיך את ההרים לפניהם, א"כ הענן יהרוס להם את כל מדינתם כאשר בנ"י יעברו בה, וענו על זה בנ"י שיעשו תנאי עם הענן שלא ישמש אותם באותם ימים שיעברו בארץ אדום, וילכו רק ברגליהם בלא עמוד ענן לפניהם לעזור להם בהליכתם
וכיון שהענן היה בזכות אהרן כדאי' בתענית (ט, א), היה נחשב ענין זה אצל הקדוש ברוך הוא כפריעה ופגם בכבודו של אהרן הכהן, ולכן מיד אח"כ נסתלק אהרן מהם עכד"ק.