בטעם מנהג ישראל שלא לצאת בלי גלימא או נעליים בשבת
ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת (טו, לב).
כתב הכל בו (סי' לא): וכתב הר' אשר ז"ל, מנהג כל ישראל שלא לצאת בשבת בלי מנעולים ובלי טלית או גלימא, והטעם, כדי לזכור שהוא יום שבת קדוש לאלקינו ולא יבא לידי חילול שבת, ועל זה חטא מקושש על. שלא נהג במנהג זה, ויצא בלא טליתו ולא היה לו אות, ועל כן נסמכה פרשת מקושש לפרשת ציצית כדכתיב (פסוק מ) 'למען תזכרו'.
ויש אומרים טעם אחר, שבשעה שנתחייב המקושש מיתה, אמר משה לפני הקב"ה, רבונו של עולם, כתוב בתפלה [-בתפילין] 'למען תהיה תורת ה' בפיך' (שמות יג, ט) וצוית שלא לנושאם בשבת, אלמלי היה נושא זה. לא היה מחלל שבת והיה נזכר מן המצוה, אמר לו הקב"ה, הריני קובע מצות ציצית שתהיה נוהגת בשבת. ע"כ.
