בזכות שתיקנה גרביים לעניים זכתה להינשא ל'כתב סופר'
וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ (ז, יב). וברש"י אם המצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון.
י"ל בדרך צחות, על פי מה שסיפר לי הרה"ק רבי יעקב לייזער זצ"ל מפשעוורסק, אודות זקינתי מרת חוה לאה אשת זקיני רבינו בעל כתב סופר זצ"ל (שהיתה בת הרבני הצדיק הגביר מוה"ר יצחק וייס זצ"ל מגארליץ), שבנערותה היתה רגילה לכבס ולתקן את פוזמקאותיהם של בני עניים,
ועניתי דאפשר שזה שנרמז ברש"י ז"ל, "והיה עקב תשמעון, אם המצוות הקלות שאדם דש בעקביו וחברותיה שחקו עליה על שבתו של גביר מפורסם עוסקת בעבודה כזאת שאינה לפי כבודה. וכאשר נעשתה אשת חבר להגאון רשכבה"ג בעל כתב סופר ז"ל, אמרו שזכתה לזה בזכות מעשה המצוה שעשתה בתיקון פוזמקאותיהם של העניים ואף שלא היה לפי כבודה עכ"ד.
תשמעון", ר"ל מצוות גמילות חסדים לעניים שמקיימן בלבושים שלובשים על העקב, ונקראין קלות שהן מלאכות שאינן מכובדות ועושיהן נקלה על ידן, ואעפ"כ מוותר על כבודו ומקיים בהן מצוות הללו, כי אז "ושמר ה' אלקיך את הברית ואת החסד" ויקבל שכר הרבה.
