אנחנו בנים למקום, והשי"ת הוא אבינו, ואיך יוכל לראות חוב על קרוביו

בפי חסידים מסופר כי בימי עלומיו של הרה"ק רבי יצחק מווארקא זי"ע, התחנך אצל רבו הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי"ע שהיה תלמידו של הרבי מלובלין זי"ע, ובכל פעם שהיה הרה"ק מלעלוב זי"ע נוסע ללובלין היה לוקח עמו את הנער. פעם כששהו בלובלין בראש השנה, נתאחר הרבה הרבי מלובלין זי"ע להכנס לבית המדרש לתקיעת שופר, והלך הרה"ק מלעלוב זי"ע עם הנער לחדרו הקדוש של הרבי מלובלין זי"ע בכדי לדעת מה זה ועל מה זה נתאחר כל כך.

כשנכנסו אמר הרבי להרה"ק מלעלוב זי"ע כי רואה הוא בשמים קיטרוג גדול על ישראל, ואינו מוצא דרך להסיר את הקיטרוג, ונחרד רבי דוד זי"ע חרדה גדולה עד מאוד. בתוך כך ראה הרבי מלובלין זי"ע את הנער, וישאל: מי זה העלם הלזה? ענה הרה"ק מלעלוב זי"ע:

זהו היתום שאני מגדל בביתי. פנה הרבי מלובלין זי"ע אל הנער ושאל: אתה יודע ללמוד? איזה מסכת אתה לומד? ענה לו הרה"ק מווארקא זי"ע שהוא לומד עתה "הלכות עדות". חזר הרבי ושאלו: אולי חידשת דבר מה בלימודך? השיבו הנער: התקשיתי בלימודי, מהו טעם הדין שקרוב פסול לעדות בין לזכות ובין לחובה, בשלמא כשמעיד לזכות יש לחשוד בו שהוא מעיד עדות שקר בשביל לזכות את קרובו, אבל לחובה למה פסול הוא? "נו, ומה תירוץ מצאת על זה?" שאלו הרבי מלובלין זי"ע. המשיך ואמר הרה"ק מווארקא זי"ע:

תירצתי לעצמי כך, הרי על העדים נאמר בתורה (דברים יט, יז) ועמדו שני האנשים, אם כן צריכים העדים להיות בגדר "אנשים", וקרוב שבא להעיד חובה על קרובו אינו בגדר "איש" כלל... ולכך פסול הוא לעדות...

כשמוע הרבי מלובלין זי"ע את הדברים, אורו פניו, ויאמר: "ברוך הוא, במליצה זו נמתקו הדינים מעלינו, כי אנחנו בנים למקום, והשי"ת הוא אבינו, ואיך יוכל לראות חוב על קרוביו..." ומיד נכנס לבית המדרש לתקיעת שופר.