"אנא אמא, תהיי נא מליצת יושר בעדי שאזכה להיפקד בזרע של קיימא"
מסופר על ראש ישיבת מיר מרן הגר"ח שמואלביץ זצ"ל שפעם אחת ביום היארצייט של רחל אמנו, בא להתפלל על קברה של רחל אמנו, ויהי בהיותו שם שמע מעבר למחיצה קול בכי של אשה המתפללת להקב"ה מקירות לבה, היתה זו אשה חשוכת בנים רח"ל, וכבר עברו כמה וכמה שנים מנשואיה, ועדיין לא התברכה בפרי בטן, וצערה היה נורא ואיום, ופתאום פתחה ואמרה בדמעות שליש: "מאמע רחל, הרי את בעצמך הרגשת את הטעם המר הזה, בלי בנים, מי כמוך יודעת את גודל הצער והכאב, אם כן, אנא אמא, תהיי נא מליצת יושר בעדי שאזכה להיפקד בזרע של קיימא".
מיד כששמע רבי חיים תפילה זו, התמלא התרגשות ואמר: מובטחני שתפילה זו התקבלה במרומים, ובשנה הבאה אני רוצה להיות סנדק בברית זו, וביקש לברר מי האשה הזאת. ואכן כך היה, לשנה הבאה נחגגה ברית המילה כאשר מרן שימש כסנדק.
