איך היה יכול לראות כוכבים ביום
ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וּסְפֹר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך (טו, ה).
התוס' בברכות (ז, ב ד"ה לא) מקשים שמפסוק זה משמע שהיה המעשה בלילה, שהרי נאמר לו "וספור הכוכבים", ואילו להלן (פסוק יב) כתיב "ויהי השמש לבוא", משמע שהיה עדיין יום.
ותירץ בעל ה"מלא הרועים" בהגהותיו שם, שלפי מה שפירש רש"י שהגביהו השי"ת למעלה מן הכוכבים והביט מלמעלה ללמטה - לא קשה כל כך, כי יתכן שהיה המעשה ביום, אלא שבמקום כזה מאירים הכוכבים גם ביום. ודו"ק.
