קיצור שלחן ערוך: שמירת הגוף על פי הטבע (סי' לב ב)

סעיף ב':

הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, בָּרָא אֶת הָאָדָם (וְכֵן כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים), וְנָתַן בּוֹ חֹם טִבְעִי וְזֶהוּ הַחִיּוּת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאִם יִכְבֶּה הָאֵשׁ הַטִּבְעִי, אָפֵס הַחִיּוּת. וְהַחֲזָקַת הַחֹם הַזֶּה הוּא, עַל יְדֵי הַמַּאֲכָל אֲשֶׁר הָאָדָם אוֹכֵל. כְּמוֹ הָאֵשׁ הַבּוֹעֵר שֶׁאִם לֹא יוֹסִיפוּ עָלָיו תָּמִיד עֵצִים יִכְבֶּה לְגַמְרֵֵי, כֵּן הָאָדָם אִם לֹא יֹאכַל יִכְבֶּה הָאֵשׁ אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ, וְיָמוּת. הַמַּאֲכָל נִטְחָן בֵּין הַשִּׁנַּיִם וּמִתְעָרֵב עִם מִיץ הָרֹק וְיֻתַּךְ וּמִשָּׁם יוֹרֵד לְאִצְטוֹמְכָא וְנִטְחָן גַּם שָׁם, וּמִתְעָרֵב עִם הַמִּיצִים, מִיץ הָאִצְטוֹמְכָא וּמִיץ הַמָּרָה, וְיֻתַּךְ וְיִתְבַּשֵּׁל מֵהַחֹם וְהַמִּיצִים וּמִתְעַכֵּל. הַבָּרוּר שֶׁבּוֹ, מִמֶּנּוּ נִזּוֹנִים כָּל הָאֵבָרִים וּמְקַיֵּם חִיּוּת הָאָדָם, וְהַפְּסֹלֶת, שֶׁהוּא הַמּוֹתָרוֹת נִדְחֶה לַחוּץ. וְעַל זֶה אָנוּ אוֹמְרִים בְּבִרְכַּת אֲשֶׁר יָצַר (לְפֵרוּשׁ אֶחָד) וּמַפְלִיא לַעֲשֹוֹת, שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַטֶּבַע בָּאָדָם לִבְרֹר אֶת טוּב הַמַּאֲכָל, וְכָל אֵיבָר מוֹשֵׁךְ אֵלָיו אֶת מְזוֹנוֹ הָרָאוּי לוֹ, וְהַפְּסֹלֶת נִדְחֶה לַחוּץ. שֶׁאִם נִשְׁאָר הַפְּסֹלֶת בְּתוֹכוֹ, יִתְעַפֵּשׁ וְיָבֹא לִידֵי חֳלָיִים רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְלָכֵן רֹב בְּרִיאוּת הַגּוּף וְחֻלְשָׁתוֹ, תְּלוּיָה בְּעִכּוּל הַמַּאֲכָל, אִם מִתְעַכֵּל בְּדֶרֶךְ קַל וָטוֹב אָז הָאָדָם בָּרִיא, אֲבָל אִם מִתְקַלְקֵל הָעִכּוּל, אָז נֶחְלָשׁ הָאָדָם וְיָכוֹל לָבֹא לִידֵי סַכָּנָה חַס וְשָׁלוֹם.