קיצור שולחן ערוך מדות, שירגיל בהן האדם את עצמו (סי' כט א)

סעיף א':

הָאֲנָשִׁים חֲלוּקִים הֵם בְּדֵעוֹתֵיהֶם (פֵּרוּשׁ בְּטִבְעֵיהֶם). יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא בַּעַל חֵמָה כּוֹעֵס תָּמִיד, וְיֵשׁ אָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו וְאֵינוֹ כּוֹעֵס כְּלָל, אוֹ שֶׁהוּא כּוֹעֵס פַּעַם אַחַת בְּהַרְבֵּה שָׁנִים. יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא גְּבַהּ לֵב בְּיוֹתֵר, וְיֵשׁ שֶׁהוּא שְׁפַל רוּחַ בְּיוֹתֵר.

יֵשׁ שֶׁהוּא בַּעַל תַּאֲוָה לֹא תִּשְֹבַּע נַפְשׁוֹ מֵהֲלוֹךְ בְּתַאֲוָה, וְיֵשׁ שֶׁהוּא לֵב טָהוֹר מְאֹד וְלֹא יִתְאַוֶּה אֲפִלּוּ לִדְבָרִים מְעַטִּים, שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לָהֶם. יֵשׁ בַּעַל נֶפֶשׁ רְחָבָה, שֶׁלֹּא תִשְֹבַּע נַפְשׁוֹ מִכָּל מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, אוֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְֹבַּע כֶּסֶף, וְיֵשׁ מְקַצֵּר נַפְשׁוֹ וְדַי לוֹ אֲפִלּוּ דָּבָר מוּעָט שֶׁלֹּא יַסְפִּיק לוֹ, וְלֹא יִרְדֹּף לְהַשִֹּיג דֵּי צָרְכּוֹ.ליראות בבית המקדש.

 יֵשׁ שֶׁהוּא מְסַגֵּף עַצְמוֹ בָּרָעָב וְקוֹבֵץ עַל יָדוֹ, וּמַה שֶּׁהוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ אוֹכְלוֹ בְּצַעַר, וְיֵשׁ שֶׁהוּא מְפַזֵּר כָּל מָמוֹנוֹ. וְכֵן בְּכָל הַמִּדּוֹת וְהַדֵּעוֹת, כְּגוֹן מְהוֹלָל וְאוֹנֵן, כִּילַי וְשׁוֹעַ, אַכְזָרִי וְרַחֲמָן, רַךְ לֵבָב וְאַמִּיץ לֵבָב, וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן.