קיצור שלחן ערוך הלכות תפילת שמונה עשרה (סי' יח ט)

סעיף ט':
לֹא יְגַהֵק וְלֹא יְפַהֵק (גִּהוּק, הַיְנוּ מַה שֶּׁלִּפְעָמִים אָדָם מוֹצִיא מִגּוּפוֹ לְפִיו נְפִיחָה מֵחֲמַת שָֹבְעוֹ, כְּרֵיחַ הַמַּאֲכָל שֶׁאָכַל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַיְנוּ שֶׁפּוֹשֵׁט גּוּפוֹ וּזְרוֹעוֹתָיו מֵחֲמַת כֹּבֶד. וּפִהוּק, הַיְנוּ שֶׁפּוֹתֵחַ מַלְקוֹחָיו כְּאָדָם שֶׁרוֹצֶה לִישֹׁן אוֹ שֶׁעָמַד מִשֵּׁנָה).
וְאִם נִצְטָרֵךְ לְכָךְ מֵחֲמַת אָנְסוֹ יַנִּיחַ יָדָיו עַל פִּיו שֶׁלֹּא תִּתְרָאֶה פְּתִיחָתוֹ. וְכֵן אָסוּר לוֹ לִירֹק, וְאִם בָּא לוֹ רֹק לְתוֹךְ פִּיו וּמִצְטַעֵר בּוֹ הַרְבֵּה עַד שֶׁנִּטְרָד מִתְּפִלָּתוֹ, מַבְלִיעוֹ בְּתוֹךְ מִטְפַּחַת אוֹ בֶּגֶד. וְאִם מָאוּס לוֹ, יַטֶּה לִשְֹמֹאלוֹ וְיִירַק לַאֲחוֹרָיו, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לַאֲחוֹרָיו יִירַק לִשְֹמֹאלוֹ, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לִשְֹמֹאלוֹ יִירַק לִימִינוֹ.
וְאִם כִּנָּה עוֹקַצְתּוֹ, יְמַשְׁמֵשׁ בִּבְגָדָיו לַהֲסִירָהּ שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל כַּוָּנָתוֹ, אֲבָל לֹא יְסִירָה בְּיָדוֹ. אִם נִשְׁמְטָה הַטַּלִּית מֵעָלָיו, יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ אֲפִלּוּ נָפַל רֻבָּהּ, אֲבָל אִם נָפְלָה כֻּלָהּ, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהִתְעַטֵּף בָּהּ מִשּׁוּם דַּהֲוֵי הֶפְסֵק. וְאִם נָפַל סֵפֶר לְפָנָיו עַל הָאָרֶץ וּמִתּוֹךְ זֶה מִתְבַּלְבֵּל מִכַּוָּנָתוֹ, מֻתָּר לְהַגְבִּיהַּ בֵּין בְּרָכָה לִבְרָכָה. כָּל הַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים בְּתוֹךְ תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְֹרֵה אֲסוּרִים עַד לְאַחַר שֶׁיִּפְסַע הַפְּסִיעוֹת (וְאַךְ לְעִנְיַן הֶפְסֵק יֵשׁ חִלּוּק כְּמוֹ שֶׁאֶכְתֹּב בְּסָעִיף ט"ו):