קיצור שלחן ערוך הלכות סעודה (סי' מ"ב כ-כא)
סעיף כ':
אִם אוֹכְלִין בַּחֲבוּרָה וְיָצְאוּ קְצָת מֵהֶם עַל דַּעַת שֶׁיַּחְזְרוּ לְכָאן, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁאַר אֲפִלּוּ רַק אֶחָד מֵהֶן כָּאן בִּמְקוֹמוֹ, לֹא נִתְבַּטְּלָה הַקְּבִיעוּת וּכְשֶׁחוֹזְרִין לִקְבִיעוּתָן חוֹזְרִין וְלֹא הֲוֵי הֶפְסֵק.
סעיף כא':
אִם בִּשְׁעַת בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא הָיְתָה דַּעְתּוֹ לָלֶכֶת אַחַר כָּךְ לְבַיִת אַחֵר לִגְמֹר שָׁם סְעוּדָתוֹ וּלְבָרֵךְ שָׁם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, נוֹהֲגִין לְהַתִּיר. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר לֶאֱכֹל גַּם שָׁם לְכָל הַפָּחוֹת כְּזַיִת פַּת. וְאֵין לַעֲשֹוֹת כֵּן אֶלָּא לְעֵת הַצֹּרֶךְ לִסְעוּדַת מִצְוָה.
