קיצור שלחן ערוך הלכות סעודה (סי' מ"ב יט)
סעיף יט:
אָסוּר לָצֵאת מִמְּקוֹמוֹ קֹדֶם שֶׁיְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וַאֲפִלּוּ לָלֶכֶת בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָה לְחֶדֶר אַחֵר לִגְמֹר שָׁם סְעוּדָתוֹ, אוֹ שֶׁיַּחֲזֹר אַחַר כָּךְ לְכָאן לִגְמֹר סְעוּדָתוֹ יֵשׁ לִזָּהֵר מִזֶּה. עָבַר וְיָצָא בֵּין שֶׁהוּא גוֹמֵר סְעוּדָתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם, בֵּין שֶׁהוּא חוֹזֵר לְכָאן לִגְמֹר סְעוּדָתוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא, דְּכֵיוָן שֶׁקָּבַע סְעוּדָתוֹ עַל הַפַּת אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁנָּה מְקוֹמוֹ, מִכָּל מָקוֹם נֶחֱשָׁב הַכֹּל לִסְעוּדָה אַחַת. רַק שֶׁיִּזָּהֵר לֶאֱכֹל לְכָל הַפָּחוֹת כְּזַיִת פַּת בְּמָקוֹם שֶׁיְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֲבָל בִּשְׁאָר דְּבָרִים אֵינוֹ כֵּן (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ג סָעִיף י"ג ):
