קיצור שלחן ערוך הלכות נטילת ידים לסעודה (סי' מ' כא)
סעיף כא':
מֶלַח שֶׁנַּעֲשָֹה מִמַּיִם הֲוֵי בִּכְלַל מַיִם (כִּי הַמַּיִם אַף עַל פִּי שֶׁנִּקְרְשׁוּ לֹא יָצְאוּ מִכְּלַל מַשְׁקֶה), וְלָכֵן הַטּוֹבֵל צְנוֹן וְכַדּוֹמֶה בְּמֶלַח זֶה, צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם.
יֵין שָֹרָף שֶׁנַּעֲשָֹה מִתְּבוּאָה אוֹ מִפֵּרוֹת אֵינוֹ מַשְׁקֶה לְעִנְיָן זֶה, דְּלֹא הֲוֵי רַק זֵעָה מִן הַתְּבוּאָה וּמִן הַפֵּרוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּם מַיִם וּמָזוּג גַּם כֵּן בְּמַיִם מִכָּל מָקוֹם הֵם הַמִּעוּט, וְלָכֵן הַטּוֹבֵל בּוֹ אֵיזֶה דָּבָר וְאוֹכְלוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם.
אֲבָל יֵין שָֹרָף שֶׁנַּעֲשָֹה מִן הַחַרְצַנִּים וְהַזָּגִים אוֹ מִן הַשְּׁמָרִים שֶׁל יַיִן נִרְאֶה דַּהֲוֵי מַשְׁקֶה.
