קיצור שלחן ערוך הלכות נטילת ידים לסעודה (סי' מ' יד)
סעיף יד':
אָסוּר לֶאֱכֹל בְּלֹא נְטִילָה אֲפִלּוּ אִם רוֹצֶה לִכְרֹךְ יָדָיו בְּמַפָּה. וְאִם הוּא בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ מַיִם, אִם יוֹדֵע כִּי בְּעוֹד דֶּרֶךְ אַרְבָּעָה מִילִין לְפָנָיו אוֹ מִיל לַאֲחֹרָיו יִמְצָא מַיִם, מְחֻיָּב לָלֶכֶת לְפָנָיו אַרְבָּעָה מִילִין, אוֹ לַחֲזֹר לַאֲחֹרָיו מִיל לִטֹּל יָדָיו לַאֲכִילָה.
אֲבָל אִם גַּם שָׁמָּה לֹא יִמְצָא מַיִם אוֹ שֶׁהוּא עִם חֲבוּרָה וּמִתְיָרֵא לְהִפָּרֵד מֵהֶם, וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁאָר אֹנֶס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִטֹּל יָדָיו יִכְרֹךְ יָדָיו בְּמַפָּה אוֹ יִלְבַּשׁ בָּתֵּי יָדַיִם ׀ (כְּפָפוֹת) וְיֹאכַל כָּךְ.
