קיצור שלחן ערוך הלכות משלוח מנות איש לרעהו (סי' קמב א)

סעיף א': 

חַיָּב כָּל אָדָם לִשְׁלֹחַ לְכָל הַפָּחוֹת לְאָדָם אֶחָד שְׁתֵּי מַתָּנוֹת, דִּכְתִיב, וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, מַשְׁמָע, שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לָאֶחָד.
וְכָל הַמַּרְבֶּה לִשְׁלֹחַ מָנוֹת לְרֵעִים הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וּמִכָּל מָקוֹם מוּטָב לְהַרְבּוֹת בְּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים מִלְּהַרְבּוֹת בִּסְעֻדָּתוֹ וּבְמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לְרֵעִים, כִּי אֵין שִֹמְחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאֶרֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְשַֹמֵּחַ לֵב עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת, וְהַמְשַֹמֵּחַ לֵב הָאֻמְלָלִים הָאֵלּוּ דּוֹמֶה לַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֶמַר, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים.