קיצור שלחן ערוך הלכות בציעת הפת וברכת המוציא (סי' מ"א ו-ז)
סעיף ו'
מִצְוָה לְהָבִיא עַל הַשֻּׁלְחָן מֶלַח קֹדֶם שֶׁיִּבְצַע וְיִטְבֹּל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בְּמֶלַח, לְפִי שֶׁהַשֻּׁלְחָן דּוֹמֶה לְמִזְבֵּחַ (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן מ"ד). וְהָאֲכִילָה לְקָרְבָּן. וְנֶאֱמַר, עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח. וּלְפִי שֶׁהַשֻּׁלְחָן דּוֹמֶה לְמִזְבֵּחַ טוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לַהֲרֹג עָלָיו כִּנָּה.
סעיף ז':
אִם מְחַלֵּק פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא לְהַמְסֻבִּין, לֹא יִזְרְקָהּ דְּאָסוּר לִזְרֹק אֶת הַפַּת, וְגַם לֹא יִתְּנֶנָּה לְתוֹךְ יְדֵיהֶם, אֶלָּא יַנִּיחֶנָּה לִפְנֵיהֶם.
