קיצור שולחן ערוך שמירת הגוף על פי הטבע (סי' לב כג)
סעיף כג:
הַשֵּׁנָה הַמְמֻצַּעַת טוֹבָה לִבְרִיאוּת הַגּוּף לְפִי שֶׁיִּתְעַכֵּל מְזוֹנוֹ וְיָנוּחוּ הַחוּשִׁים. וְאִם יִקְרֶה לוֹ מֵחֲמַת חֹלִי שֶׁלֹּא יוּכַל לִישֹׁן, צָרִיךְ שֶׁיֹּאכַל דְּבָרִים הַמְּבִיאִים אֶת הַשֵּׁנָה. אֲבָל רִבּוּי הַשֵּׁנָה מַזֶּקֶת, לְפִי שֶׁיִּתְמַלֵּא הָרֹאשׁ מֵהָאֵדִים, כִּי יִרְבֶּה הֶעָשָׁן הָעוֹלֶה מִן הַבֶּטֶן אֶל הַמֹּחַ וְיִמָּלֵא הָרֹאשׁ עָשָׁן וְיַזִּיק לַגּוּף הֶזֵּק גָּדוֹל. כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִישֹׁן תֵּכֶף אַחַר הָאֲכִילָה, כֵּן יֵשׁ לוֹ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִישַׁן כְּשֶׁהוּא רָעֵב. כִּי כְּשֶׁאֵין מָזוֹן בַּגּוּף תִפְעַל הַחֲמִימוּת בַּמּוֹתָרוֹת, וְיִתְיַלֵּד מִמֶּנּוּ עָשָׁן נִפְסָד וְיַעֲלֶה לַמֹּחַ.
כְּשֶׁיָּשֵׁן יִהְיוּ מְרַאֲשׁוֹתָיו גְּבוֹהִים לְפִי שֶׁיַּעֲזוֹר שֶׁיֵּרֵד הַמַּאֲכָל מִפִּי הָאִצְטוֹמְכָא וְיִתְמַעֲטוּ הָעֲשָׁנִים הָעוֹלִים לַמֹּחַ. הַשֵּׁנָה הַטִּבְעִית הִיא בַּלַּיְלָה וּשְׁנַת הַיּוֹם מַזֶּקֶת וְאֵינָהּ טוֹבָה אֶלָּא לְאוֹתָן שֶׁהֻרְגְּלוּ בָּהּ (עַיֵּן עוֹד בְּסֵדֶר הַשֵּׁנָה בְּסִימָן ע"א):
