קיצור שולחן ערוך: מדות - שירגיל בהן האדם את עצמו (סי' כט ה-ו)
סעיף ה': לְעוֹלָם יַרְבֶּה אָדָם בִּשְׁתִיקָה, וְלֹא יְדַבֵּר אֶלָּא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה אוֹ בִּדְבָרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לְחַיֵּי גּוּפוֹ. וַאֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁצָּרִיךְ לְצָרְכֵי גּוּפוֹ לֹא יַרְבֶּה דְּבָרִים. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, כָּל הַמַּרְבֶּה דְּבָרִים מֵבִיא חֵטְא. וְאָמְרוּ, לֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה. וְאָמַר רָבָא מַאי דִּכְתִיב מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן, דְּבָעֵי חַיִּים ׀ בְּלִשָּׁנֵהּ, דְּבָעֵי מָוֶת ׀ בְּלִישָּׁנֵהּ:
סעיף ו': לֹא יְהֵא אָדָם בַּעַל שְֹחוֹק וּמַהֲתַלּוֹת וְלֹא עָצֵב וְאוֹנֵן, אֶלָּא שָֹמֵחַ. כָּךְ אָמְרוּ ז"ל, שְֹחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, מַרְגִּילִין אֶת הָאָדָם לְעֶרְוָה.
וְכֵן לֹא יְהֵא בַּעַל נֶפֶשׁ רְחָבָה נִבְהָל לְהוֹן, וְלֹא עָצֵב וּבָטֵל מִמְּלָאכָה, אֶלָּא בַּעַל עַיִן טוֹבָה מְמַעֵט בְּעֵסֶק וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְאוֹתוֹ הַמְּעַט שֶׁהוּא חֶלְקוֹ יִשְֹמַח בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְרַחֵק מֵהֶן:
