קיצור שולחן ערוך • סימן כט • מדות שירגיל בהן האדם את עצמו - סעי' יג
סעיף יג:
כָּל הַשֹּוֹנֵא אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל בְּלִבּוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶֹה שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תִשְֹנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ (עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קפ"ט סָעִיף ה'). וְאִם חָטָא אִישׁ כְּנֶגְדוֹ לֹא יִשְֹטְמֶנּוּ וְיִשְׁתֹּק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּרְשָׁעִים, וְלֹא דִבֶּר אַבְשָׁלוֹם עִם אַמְנוֹן לְמֵרָע וְעַד טוֹב כִּי שָֹנֵא אַבְשָׁלוֹם אֶת אַמְנוֹן, אֶלָּא מִצְוָה עָלָיו לְהוֹדִיעוֹ וְלוֹמַר, לָמָּה עָשִֹיתָ לִי כָּךְ וְכָךְ וְלָמָּה חָטָאתָ לִי בַּדָּבָר הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ.
וְאִם חָזַר וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִמְחֹל לוֹ, צָרִיךְ לִמְחֹל לוֹ, וְלֹא יְהֵא אַכְזָרִי שֶׁנֶּאֱמַר, וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹקים. בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (סוֹף פֶּרֶק ט"ז), וְשִֹנְאַת הַבְּרִיּוֹת כֵּיצַד, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אָדָם לוֹמַר, אֱהֹב אֶת הַחֲכָמִים וּשְֹנָא אֶת הַתַּלְמִידִים, אֱהֹב אֶת הַתַּלְמִידִים וּשְֹנָא אֶת עַמֵּי הָאָרֶץ, אֶלָּא אֱהֹב אֶת כֻּלָּם וּשְֹנָא אֶת הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַמְּסִיתִים וְהַמַּדִּיחִים וְכֵן הַמּוֹסְרִים.
וְכֵן דָּוִד אָמַר, הֲלוֹא מְשַֹנְאֶיךָ ה' אֶשְֹנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט, תַּכְלִית שִֹנְאָה שְֹנֵאתִים לְאֹיְבִים הָיוּ לִי, הֲלֹא הוּא אוֹמֵר, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה', מַה טַּעַם, כִּי אֲנִי בְרָאתִיו, וְאִם עוֹשֶֹה מַעֲשֶֹה עַמְּךָ אַתָּה אוֹהֲבוֹ, וְאִם לָאו אִי אַתָּה אוֹהֲבוֹ.
