קיצור שולחן ערוך: מדות, שירגיל בהן האדם את עצמו (סי' כט ג)
סעיף ג':
אַךְ הַגַּאֲוָה הִיא מִדָּה רָעָה מְאֹד, וְאָסוּר לְאָדָם לִנְהֹג בָּהּ אֲפִלּוּ בְּמוּעָט, אֶלָּא יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ, כְּמוֹ שֶׁצִּוּוּ חֲכָמֵינוּ ז"ל, מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ. וְאֵיךְ תַּרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ, כָּל דְּבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת, רֹאשְׁךָ כָּפוּף, עֵינֶיךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה וְלִבְּךָ לְמַעְלָה, וְכָל אָדָם יְהֵא חָשׁוּב בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמְּךָ; אִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם יוֹתֵר מִמְּךָ, הֲרֵי אַתָּה מְחֻיָּב לְכַבְּדוֹ, וְכֵן אִם הוּא עָשִׁיר מִמְּךָ, גַּם כֵּן אַתָּה מְחֻיָּב לְכַבְּדוֹ כִּדְמָצִינוּ, רַבִּי הָיָה מְכַבֵּד עֲשִׁירִים. וְתַחֲשֹׁב בִּהְיוֹת כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לוֹ עֹשֶׁר, מִסְּתָמָא רָאוּי הוּא לְכָךְ.
וְאִם הוּא קָטָן מִמְּךָ בְּחָכְמָה אוֹ בְּעֹשֶׁר, תַּחֲשֹׁב כִּי הוּא יוֹתֵר צַדִּיק מִמְּךָ, כִּי הוּא אִם עוֹבֵר אֵיזֶה עֲבֵרָה נֶחְשָׁב כְּשׁוֹגֵג, וְאַתָּה אִם עָבַרְתָּ עֲבֵרָה אַתָּה מֵזִיד. אִם כֹּה תַּחֲשֹׁב תָּמִיד, לֹא תוּכַל לְהִתְגָּאוֹת וְטוֹב לָךְ:
